אם בתחום הפרט והחברה המגמה הנוכחית של רמיסה מתמדת של מערכת הערכים הדמוקראטית בחברה פתוחה תימשך, ואם מדינת יש"ע ומדינת ההלכה ישתלטו עלינו - מדינת ישראל תפסיק להיות ישות מדינית כפי שהיא מוכרת לנו כיום, על כול המשתמע מהתפתחות זאת..
לפני שבועיים פרסמה הלשכה לסטטיסטיקה תחזית שלפיה בעוד דור או דור וחצי שליש מאזרחי ישראל יהיו חרדים ו-20 אחוזים תושבים ערביים. התושבים היהודים החילוניים יהיו פחות ממחצית.תחזית הזאת היא תרחיש שחור אשר אם אכן יתממש הוא יהווה קץ למדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה.אני מאמין שעדיין ניתן לעצור את התהליך, על ידי הציבור עצמו,חברתית ופוליטית בכול הדרכים שהחוק מאפשר זאת. ולא רק להתנתק ממדינת ההתנחלויות בחוץ אלא ממדינת ההלכה בפנים.אסור לעבור לסדר היום על תרחיש שהוא חזוי ולא הזוי,ומסתמך על תהליך במציאות.
הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלפיהם בעוד פחות משני דורות הציבור החילוני,זה שהקים את המדינה, יהיה מיעוט, אינו תרחיש בדיוני. הוא מגובה בהתפתחויות בשטח, התפתחויות מסוכנות שהם תוצאה ישירה של מחדל מתמשך, ואשר מועצם על ידי ממשלה זאת, כאשר מיעוט חרדי ודתי למעשה,ובמידה רבה גם להלכה, כופה את דעתו על הרוב.זאת התפתחות אשר היא אנטי תזה לאמירה של מי שהיה נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק כי שלטון דמוקרטי נבחן במידת החופש שהוא מעניק למיעוט. ככה זה במשטרים דמוקרטיים. אצלנו זה להיפך.
אשר למציאות בשטח הנה הנתונים שמביא להלן האתר של "עמותה חופש" מאת אהוד . האוכלוסייה החרדית בישראל מכפילה את עצמה מדי 16 שנים. - כלומר: 2010 - חצי מיליון 2025 - מיליון
2041 - שני מיליון 2. באמצע שנות התשעים היו לנשים חרדיות 7.6 ילדים בממוצע. 3. בשנת 2025 יהיו 22.5% מילדי ישראל חרדים.. רק 18% מהכנסת המשפחה החרדית מושגים באופן עצמאי , את היתר משלמים אנחנו. אם זה יימשך כך, מערכת הרווחה בישראל צפויה להפוך בעתיד לחסרת יכולת כיסוי = פשיטת רגל.
והנה נתונים של המשרד למסחר ולתעשייה: בעוד שהגידול בקרב האוכלוסייה החילונית בגיל 50-64 הוא 15% בקרב החרדים באותו גיל הגידול יותר מ- 27% כלומר כמעט כפול.. בעוד שלאם החילונית 1.8 ילידם בממוצע, לאם החרדית -3.9 ילידם כלומר יותר מפי שניים.
הברית הבלתי קדושה..
מי היה מאמין כי המפלגה "ישראל ביתנו" אשר חרתה על דגלה את המלחמה בהלכה לפחות במה שקשור בקבלת עולים מרוסיה לקהל ישראל יהיו לא רק חלק מן הקואליציה עם אותם גורמים פוליטיים אשר שמים מכשולים אדירים בפני רבבות עולים לחוש בארץ כאזרחים מן השורה, אלא יהוו חלק מן הסימביוזה של לאומנות ודת, הצרוף המסוכן ביותר.בהיסטוריה הקלאסית. בספרד שבה הלאומנות והדת הקתולית היו דבוקים, התחוללה האינקוויזיציה. במדינות מזרח אירופה הדת הקתולית והלאומנות הביאו לפריחת האנטישמיות ולהגדת " הפרוטוקולים של זקני ציון". זה קורה ויקרה במדינה הפוטיניסטית ברוסיה כאשר הלאומנות החדשה ישנה, והדת הפרבוסלאבית הישנה-חדשה יהוו ישות אחת.
אבל ספרד נשארה ספרד אף שהשתנתה,פולין נשארה פולין, אף שהיא דמוקרטית, ורוסיה תישאר רוסיה אף שחזרה במאה לאחור. לא כן מדינת ישראל המתחדשת. כאן הסינתזה הזאת של דת קיצונית ולאומנות קיצונית תביא את קצה של המדינה כפי שאנו מכירים אותה. היסטורית היא הביאה חורבן על מלכות ישראל. ( ראה בין היתר : יוסף בן מתתיהו- תולדות מלחמת היהודים ברומאים, שבעצם היא מספרת על מלחמת היהודים הקיצונים ברוב המתון) היה אם אמנם תקום מדינה כזאת אני מקווה שניניי לא יחיו בה. נכדי, שעד האחרון בהם חיים בארץ ומחציתם שרתו בצה"ל, כבר עכשיו נותנים דעתם לאפשרות תיאורטית כזאת.שכן עם כול אהבתו של סבם את ישראל שאליה בא ולמענה לחם, אילו זאת הייתה מדינה קומוניסטית, כפי שרבים ציפו, מדינה פוטיניסטית ליברמנית, או מדינת הלכה כפי שחלק ייחל ומייחל- אני לא הייתי בא ואילו היית בא ורואה התפתחות כזאת לאחר מלחמת העצמאות, הייתי מהגר מכאן..הייתי בוחר בתפיסה האוניברסאלית של רבי יוחנן בן זכאי על פני תפיסתו הלאומנית של רבי עקיבא וגיבורו "בר כוזיבא", שהביאה חורבן על המדינה.
מעניין כי כאשר מדובר בהסתננות של עובדים זרים הממשלה כולה מתייצבת מאחורי ראש הממשלה בתמיכה במאמצים ובאמצעים לבלום את ההסתננות מחשש שבין היתר,הגירה בלתי חוקית בלתי נשלטת תהווה סיכום לאופייה היהודי של המדינה. הרי זה כאין וכאפס לעומת המיליונים מן השטחים שייהפכו לחלק מן המדינה. לכך הממשלה הזאת לא נותנת דעתה כמו שהיא לא נותנת דעתה לדברים הגדולים על סדר יומנו כמו בין היתר המכשולים שהחרלדים שמים בפני עולים רבים אשר בסוף יתווספו בפועל ללא יהודים. לעומת זאת היא נתפסת באיזה סעיף שהיא קל יחסית לפתרון.
אירועים יומיים שממררים את חיינו.
כאשר מדובר על מיעוט שכופה דעתו על הרוב, הנימוק הוא כביכול ליבראלי. הנה ככה כותבת שולמית ציטרון מבני ברק במכתב למערכת "הארץ" ( 11.12.201 ) תחת הכותרת "רצונם כבודם." הם( החיילים הדתיים) אינם מבקשים פריבילגיות מחמת היותם שומרי מנהגים ומצוות......הם אותם חיילים שמחבורתם נהרגו רבים למען כולנו. מגיע להם שיכבדו את רצונם, בדבר הפעוט הזה- לא להקשיב לשירת נשים. מה גם שמדובר בפעילות בשעות הפנאי, בתחום של בידור והנאה,ולא כפעילת מבצעית"
לכאורה, הטיעון, שכתוב בסגנון מתון, הוא הגיוני. לכאורה עניין פעוט. אלא שכאן טמונים שני מטעני צד רבי עוצמה. אחד.אם אכן הבחורים הדתיים לא רוצים לשמוע את קולן של הנשים ( שכן "קול באישה ערווה") זכותם עומדת להם שלא לקחת חלק באירועים במיוחד כשמדובר "בתחום של בידור והנאה". איש לא כופה עליהם להיות נוכחים. אבל לא. זאת הם מבקשים מן הרוב.המוקש השני הוא שזהו חרוז אחד במחרוזת הדתית החונקת. מה כבר רע, אם מכבדים את האדם הדתי, ומפרידים בין גברים ונשים באוטובוסים ציבוריים. הרי אין חשש שהגברים או הנשים לא יגיעו ליעדם. וזה הרי העיקר.או האם יקרה משהו אם יופרדו הנשים והגברים ליד הכותל המערבי. הנה הם מופרדים ומאומה לא קורה.או שתהיה "הדרת נשים" בבחירות לוועד השכונה במאה שערים . או שבעל מסעדה מבקש מן הטבחים החילוניים לחבוש כיפה כדי למשוך לקוחות דתיים .לפי הדיווח בעיתונות עשרות בתי עסק בשדרות , ביניהם רשתות גדולות בתחומים שנים חתמו על "הסכם צניעות" שלפיו הם מתחייבים שהעובדים יהיו לבושים "לבוש צנוע". בעל עסק שחתם מקבל מארגון דתי תעודת "כשר". זה כולל,כאמור, בין היתר חבישת כיפה של עובדי המטבח כאילו הכיפה היא זאת שמבטיחה כשרות למהדרין.
האם יש לכך השפעה כלשהי על טיב המוצרים והצרכים של חנויות ורשתות אלה או על דברים אחרים שמוזכרים?.השפעה מזערית לכול היותר- אם רואים רק פרט של התמונה הכוללת . אבל יש באלה השלכות והשפעות אדירות על אורח חיינו, ודווקא הדברים הקטנים של יום, יום, הם ,הם שחשובים לנו והם שממררים את חיינו והם שגורמים לשיטפון החרדי הלאומני הגדול שמציף את כולנו.נוסף על אלה יש הנושאים הגדולים במישור הלאומי והבינלאומי, אשר לא זו בלבד שהם נותנים רוח גבית לאותה אווירה של חנק שהזכרנו אלא, תורמים תרומה ייחודית שלהם כול אחד בתחום אחר אשר הסך הכול הוא הפיכת מדינת ישראלית לישות לאומנית קלריקאלית, בדומה לאותן מדינות שהזכרתי..
המישור הלאומי והמישור הציבורי הפרטי.
,
זה מתחיל בבית המחוקקים, הכנסת שלנו שהיא נציג הריבון שזה אני ועוד שבעה מיליון כמוני.החוקים בכנסת הזאת הפכו לכדורי משחק בידי "נערי גבעת רם".הם מתחרים בבעיטות של חוקים אשר אין להם דבר עם טובת הציבור הגדול. במקרה הטוב, חוקים אלה כמו אחרים במדינה שלנו, אינם מקוימים,לא על ידי הציבור ולא על ידי הנבחרים עצמם. מי שיטרח ימצאו עשרות חוקים, שהם לא מושלמים אבל אפשר לחיות איתם, אך אלה לא מקוימים לא כרוחם ולא כלשונם. נביא דוגמה להצעת חוק - חוק המסגדים של ח"כ אנסטסיה מיכאל מישראל ביתנו. מדוע צריך חוק חדש כאשר קיים חוק נגד רעש בכלל בין שעות מסוימות, ובפרט של גורמי בידור .מה שצריך לעשות הוא לאכוף את החוק הזה על אותם מסגדים שבהם המואזינים מפריעים לציבור בשעות המוקדמות של הבוקר. אבל הגברת מיכאלי חושבת לא על שקט, אלא על כיצד להציק ולהרגיז את הציבור הערבי. אולי הוא יהגר כפי כמיהתו של המנהיג שלה אביגדור ליברמן. במקרה הרע הם פוגעים קשה באזרחים הערביים של המדינה שמקופחים בלאו הכי.
מי זקוק לחוק רשות השידור חדש כאשר ניתן לחיות עם הישן אילו היו מקיימים אותו כרוחו וכלשונו. בשעה שמה שקרוי ה,"רפורמה" תעגן ביתר שאת את הקלקולים הקיימים ובראשם ההתערבות הפוליטית של הממסד.הדוגמה הטריה היא הדיווח שלפיו קריין קול ישראל דן כנר קרא טקסט באירוע הזיכרון לנספים בדליקת הכרמל, שחלקו הושתל בידי לשכת ראש הממשלה.ביבי עצמו הסתייג, שיטה בביאנית ידוע בחינת " צדיק מלאכתו נעשית בידי אחרים".אבל השר ארדן הסביבתי הייתה לו עזות המצח להפוך שערורייה זאת ל"רכילות". במקרה זה דן כנר לא קבל שום הנחיות מהנהלת הרשות, הוא השכיר את קולו לא רק להנחיה אלא לתפארת אישיות מדינית. אבל החור הגדול ברשת של אתיקה קוראת לתיקון. עניין אחד הוא שקריין, ורוב הקריינים עוסקים בחלטורות,עושה פרסום לחיתולי האגיס, ועניין אחר שקריין בחלטורה עושה פרסומת לאש הממשלה.גם וועדת האתיקה של מועצת העיתונות חייבת לסתום פרצה זאת.
או אם ניקח את "חוק גרוניס", שיזם ח"כ יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי), הוא אמור לסלול את דרכו של השופט אשר גרוניס למשרת הנשיא הבא של בית המשפט העליון. נוסח החוק מבטל את המגבלה המרכזית שמנעה את קידומו של גרוניס למשרה הרמה. השופט גרוניס הוא מתנגד בולט לאקטיביזם השיפוטי של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש וקודמה אהרן ברק. ההשקפה השמרנית שלו עולה ממאות פסקי דין שכתב, מאז קיבל מינוי של קבע כשופט בבית המשפט העליון ב-2003. הוא נזהר מביטול חקיקה של הכנסת ונמנע מביטול חקיקת משנה. זהו חוק דרקוני אשר מנסה לכפות על הרשות השופטת את מרות הרשות המחוקקת אשר נתונה לפיקוחו של בית המשפט העליון ולא להיפך.
הצאת חוק אחרת בסדרה לא מפוארת זאת הוא "חוק ממון העמותות". לפי הצעת החוק של ח"כ קירשנבאום, יוטל מס של 45% על תרומות שמקבלות עמותות ישראליות מממשלות זרות. לפי הנוסח החדש של הצעת החוק, עמותות שמאל שירצו לקבל פטור ממס זה יהיו צריכות לעבור שימוע בפני ועדת הכספים של הכנסת.
שלא לדבר על "חוק לשון הרע" שדווקא הועלה על ידי איש "קדימה" מאיר שטרית.זאת מתוך מגמה להגן על זכיות הפרט.אלא שאצלנו במיוחד שבה "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות",הפכו אותו לניגוח חופש הביטוי.משראה שטרית,באיחור רב, איזה שימוש ציני עושה הממסד, הודיע כי הוא לא יצביע בקריאות הבאות למען החוק.לכך נוסיף את ההחלטה שקבלה וועדת הכלכלה של הכנסת שלא לדחות את החוב של ערוץ 10 ובכך להביא לסגירתו, שגם הוא הולם את המגמה של פשיזציה של המשטר.לא פחות חשוב הוא לחנוק את חופש הביטוי וכיו"ב, דחיית ההצעה לימודי ליבה בניגוד לעמדת שר החינוך, ואלה כוללים לא רק תנ"ך ומורשת ישראל אלא גם אזרחות,מתמטיקה,ואנגלית או ערבית
מדינת י"ש.
הפוגרומים של צבא המתנחלים, כנופיות תג מחיר וטרוריסטים יהודים בודדים, שעד כה נערכו בתושבים הערביים, בבתיהם,במקומות הקדושים שלנם,או במטעים שלהם,התפשטו לעבר צה"ל. צה"ל שלא מרצונו הפך מצבא ההגנה לישראל לצבא הכיבוש של ישראל..ולכן אל נתפלא שכאשר אותו צבא מנסה לכפות את החוק על מפיריו הוא זוכה לטיפול כפי שזכתה ממשלת צרפת מן המתיישבים הלבנים באלג'יריה, כאשר הנשיא הגנרל דה גול רצה להיפרד מאלג'יריה והיה גם ניסיון לרצוח אותו. אלה פרי באושים של שנות כיבוש אשר המתנחלים כמו הקולוניאליסטים הצרפתיים בועטים במיטיביהם כאשר צעדים מסוימים שלהם לא נראים להם.הפתרון נגד התנפלות על רכבו של מפקד חטיבה פציעת סגנו,פריצה לבסיס וכיוצא באלה פעולות טרור, אינו בפעילות אינטנסיבית יותר של כוחות הביטחון,צעד מחויב בכול מקרה ,גם במדינה לא מתוקנת, אלא בהוצאת צה"ל ממדינת המתנחלים.אז המחתרות שלהם יהפכו לצבא ישע ונראה אותם מתמודדים כנגד כוחות שהם פחות מצוידים מצה"ל, אך נחושים לסיים את הכיבוש. כול ניסיון מצד ציבור המתנחלים, והממסד לראות את אותם פורעים טרוריסטיים כגידולי פרא, דומה לניסיון לראות ביגאל עמיר,רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, כמישהו שלא מן היישוב. הוא צמח בחממה של הסתה פרועה מלמעלה ואווירה של עליהום כנגד מנהיג שביקש לעשות שלום עם השכנים.
ההצהרות התקיפות שבאו לאחר הפשיטות על צה"ל בדבר הנהגת יד קשה, הם כמו אקמול לחולה סרטן.עדיין ניתן לעשות ניתוח מכאיב מאוד, יותר מכפי שניתן היה לעשות לפני עשר. אבל בעוד עשור יהיה מאוחר מדי. הוא יתפשט בכול הגוף שלנו לקראת מצב סופני.ואם חשבנו שיש "צדיקים" בכול הקשור בנושא מדיה,חופש ביטוי,חופש שידור, בממשלת נתניה,קבלת תזכורת ויחד איתה סטירה מצלצלת על התבטאות של שר התקשורת משה כחלון, אשר התבטא נגד סגירת ערוץ 10
האזינו לדברי כחלון
בכנס הליכוד במוזיאון אצ"ל בתל אביב שנערך בחודש אפריל מצוטט, ומוקלט שר התקשורת( על ידי זאב קם מן העיתון "מקור ראשון" , כמי שאמר דברים אלה: "ממש בימים אלה התחלפה ההנהלה( של רשות השידור)...הממשלה שלנו היא ממשלה לאומית...תנו לי את הכלים ואני לא מודאג מן המושג פוליטיזציה. אתם שלחתם אותי לדרך שאני מאמין בה ושאתם מאמינים בה. אלה אנשים( המינויים החדשים- צ.ג) שאני חושב שיכולים ליישם את הדרך...מה אתה רוצה, לשלוח לי מנכ"ל שמאלני, שישים את מי שהוא עכשיו שהכול היום יטרפד לי.?.....
מסתבר שגם כחלון שנחשב איש של יושרה, כאדם שמנסה לקדם נאמנה את התפקיד שעליו הופקד, מקיים נאמנה את מחויבותו למפלגתו. הוא הוריד את האיפור.משום כך לא רק ראש הממשלה הוא שורש הבעיה, אלא איתו גם חבריו למפלגה ולממשלה, כולל השר מרידור, אשר מנמק את שהותו בממשלת מחדלים זאת, בכך שצריך לשמור על הגחלת הליברלית.השר מרידור הוא אדם נאור וחכם,וספק אם הוא נאיבי. כמו למשל הפובליציסט הבולט של עיתון ,הארץ" ארי שביט.
בסיכום מאמר תחת הכותרת "פנים חדשות במראה" ( 15.12.2011 ) כותב שביט כי " עדיין לא מאוחר מדי. נתניהו יוכל לעצור את הטרוף ברגע אחד. עליו רק להפסיק את החקיקה הטוטליטארית ולשאת נאום גדול בשבח הדמוקרטיה,הנאורות וזכויות האדם" .נו..באמת!!! . גם אני נמנה עם אותם wishful thinkers לאמור אנשים שרואים מהרהוריי לבם. אבל התפקחתי והתפכחתי שכן מזמן הגעתי למסקנה שביבי גם אם ישנה עורו, זאת תהיה מלאכתו של מאפר. נאומים הוא יישא כגדול הליברלים בעולם.זאת הוא יודע. את תוכנו, את טיבו,את תכונותיו הוא מעולם לא שינה ולעולם לא ישנה..
בהקשר זה מעניין, אף כי לא מוזר, היה לשמוע את פרופסור אלאן דרסוביץ,משפטם מבריק ומרצה באוניברסיטת הארווארד שלקח על עצמו להיות סנגורה של ישראל בזירה האמריקנית והבינלאומית, במשדר ",רואים עולם" בערוץ 1 במוצ"ש שעבר. הוא לא מאשים לא את ממשלת ישראל, לא את הימין ולא את השמאל בדימויה הרע של ישראל בעולם. הוא מאשים את הישראלים שהם עצמם מכנים מעשים שונים "פשיסטיים".מעניין שהוא לא מזכיר את כלל את הישראליים שמאשימים ישראלים אחרים בבגידה, כשונאי ישראל. מעניין שהוא מזכיר את התנגדותו להמשך הכיבוש מאז 1973 , אבל זאת הוא מבליע, מבלי להזכיר ולא כסיבה את הדימוי של ישראל כעם כובש.מה עם עקירת מטעי זית של הערבים, מה עם פגיעות פיסיות בהם, מה עם הצתת מסגדים. כלום. במקום זאת הוא מפנה אותנו לנורבגים שהם לדעתו אנטי ישראלים גם בלי כול קשר לכיבוש. ככה חד וחלק, מבלי שהמראיינת תתהה קצת ותתייחס לתשובות שלו ולא למה שרשום לה או מה שהיא זכרה..עורך היומן יעקוב אחימאיר הוא ידיד קרוב ומוערך מאוד על ידי כאדם, באינטלקטואל וכעיתונאי. הייתי רוצה לראות מדי פעם אנשים מבריקים מחו"ל אשר חולקים על הפרוספר חד הלשון. בדבריו אין ולו מילה רעה על הממסד של ישראל- הכול על כתפי "הישראלים". אבל אותם ישראלים הרי בחרו בממשלה אשר שולטת היום.ואפשר , אם עם ישראל, יוסיף להיות עיוור,חרש,ואילם, הוא ישלוט גם להבא.
אולם גם אם בבחירות הבאות יקרה נס והשלטון הזה יעבור מן העולם, ייקח הרבה זמן לממשלה החדשה, שתהיה גם היא קואליציונית לתקן את הקלקולים של הממשלה הזאת. לכן קיימות שתי אפשרויות. אחת שישראל תטה אוזן לאחר שתקבל מכות. כבאותה בדיחה על הפסיכולוג שהבטיח לעגלון שהוא ישפיע על הפרד בדיבור, אך כדי שישמע הנחית עליו מכת מוט.אגב, זה בין הדברים שמשותפים בינינו לבין בני דודינו. פגיעה קשה, חלילה בנפש, ברכוש ובכיס,תדבר אל עם ישראל השאנן..
האפשרות השנייה והרצויה,כמובן, היא הפניית כול המאמצים והאמצעים של דור "מהפכת התודעה" מן החזית החברתית לחזית הפוליטית. בלי ניצחון בזירה הזאת מאומה לא יקרה, גם אם דו"ח טרכנטברג יבוצע כרוחו וכלשונו וכל הסימנים מעידים שזה לא יקרה.
"מרד היחידים"
הצלחות גדולות היו ליחידים שיזמו את המסע נקודתית נגד מוצרים שונים, ורשתות המזון ובתחומים אחרים. זה פעל גם משום שהתגובה ההמונית באמצעות המדיה המקוונת פעלה כמדחף. זה פעל מכיוון
שתנועת המחאה נתנה רוח גבית למשימה הזאת..דוגמה טרייה אחרת היא הסטודנט אביב פלג אשר לפי ד'מרקר מנוי וגמור אתו לחקור ולספר כיצד מתנהלים העניינים בכנסת שלנו. הכנסת היא חשובה יותר מקוטג''..גילוי נאות כיצד מתקבלות שם החלטות, איזה סחר מכר מנהלים נבחרינו על גבינו ועל חשבוננו עשוי להשפיע במשהו על הבוחר.אני חושב שהימנעות של בני המשפחה להשתתף באירועים צבאיים שבהם מנסים להפריד נשים- גם היא עשויה לדבר אל ראשי הצבא שהפכו ל"פוליטיקלי קורקט". אני לא מעלה על דעתי שדבר כזה היה יכול לקרות בימי הרמטכ"ל אשכנזי.אשר לשר הביטחון....נניח לו. הוא בקו תל אביב וושינגטון.
אשר לרשות השידור, השידור הציבורי שלנו, שהוא יקר לי ואינני מוכן לוותר עליו גם הוא זקוק לטיפול של יחידים. אגב אני לא נוטה לתלות את כול האשם, לא על הרג הביצועי ולא על הדרג הציבורי. כול קופת השרצים תלויה על צווארו של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, והוא ראש הממשלה. לא זו בלבד שהוא לא מקפיד על ביצוע החוק אלא בפועל הוא פוגע בו ,ברוחו ובלשונו. הפגנה מול ביתו לא תזיז לו. אבל "הפצצת" האתר של רשות השידור במיילים של מחאה- תעשה את רישומה. הצבת משמרת מדי פעם לפני בית הטלוויזיה ברוממה בירושלים,עם שלטים, גם היא לא נטולת השפעה כשלהי.אפשר וזה יחזק את רוחם של אותם שדרים שטרם מכרו את נפשם בעבור נזיד של משרה.
אינני יודע מה ניתן לעשות כדי. להשאיר בחיים את ערוץ 10 . אני בדרך כלל לא צופה בו, אבל אם תיערך מגבית למען הצלת ערוץ שהוא בעצם מסחרי- אתרום. זאת לא כדי להטיב עם הטייקונים שממנו אותו והפסידו. הם לא עשו זאת כדי להעשיר את חופש השידור והדיבור במדינת ישראל. הם עשו זאת כדי להרוויח. זאת זכותם וחובתם כמשקיעים. אבל בעקיפין הם תרמו תרומה משמעותית לשידור החזותי במדינה, הן בגוונו, והן לעתים בתכניו..ואם ישנם בעלי הון, ואני משוכנע שיש כאלה, שחשובה להם קיומו של ערוץ 10 הן לגופו והן כצעד נגד הברוטאליות של הממסד והעונד בראשון, ביבי נתניהו- יפה יהיה אם יכניסו את היד לכיסם. אני משוכנע שהציבור יגמול להם. ההצעה של המפרסמים לכסות את הגירעון על קנייה מראש של קטעי פרסום היא מבורכת.
המערכה נגד מדינת ההלכה.
כמי שנולד,גדל וספג את היהדות בבית חרדי, הדילמה להילחם נגד מורשת אבותיי קשה לי, אף שלא זאת המורשת שהנחילו לי. היא סורסה ועוקרה וסמורטטה. אני איבדתי את האמונה באלוהים בשואה. ולא זו בלבד שהיא לא חזרה אלי מאליה, אלא כול אותם גורמים שמנסים לכפות עלי את הדת וההלכה, מרחיקים אותי ממנה. זאת אף שאני לא אגזים אם אומר כי הידע שספגתי בילדותי בתחום זה- ה"גרסא דינקותא" -גדול לאין ערוך מאשר אצל רבים שמניפים את דגלה ובוודאי של הבריונים לבושי הציציות שהם עמי הארץ, מבזים את הדת ואת המורשת היהודית. מה שקורה בפועל הוא שהקהילה הדתית אינה מוקיעה אותם מקרבה לפיכך , חשוב שכול אחד ואחת מאיתנו ייטול חלק במערכה נגד מדינת ההלכה שהולכת ומוקמת לנגד עיננו. המלל של ראש הממשלה בישיבה ביום א' נגד הקרע בין חילוניים לבין דתיים, שכן יש לחפש את המכנה המשותף, שווה כמו כול ההצהרות הבומבסטיות שלו. מי שלא נקף אצבע ואף עודד את הקרע הוא ביבי ( וזכור הלחש שלו לרב עובדיה בגנות החילונים). יתר על כן אם היה מכנה משותף והוא היה- הוא איננו כבר.
השבוע דווח בהרחבה כי שר התשתיות חיים לנדאו מקדם חוק שיחייב את חברת החשמל להפעיל תחנות כוח "על פי דרישות ההלכה" ויאפשר לרבנות להפסיק את הזרם לכל עם ישראל. על פי הדיווח, המחיר יעמוד על מאות מיליוני שקלים - על חשבוננו. במייל שמבקש ממני לחתום על עצומה צוין גם אלה השלכות תהיינה לדבר הזה.נוכח המחמאה שקבלה תנופה ביקש השר לגנוז את ההצעה.אלמלא הדווח על המשימה הזאת בכול המדיה אפשר היה להגיע למסקנה שזאת ידיעה הזויה. שר חבר ב"ישראל ביתנו" החילונית מקדם צעד נלוז כזה. אבל גם אילו הידיעה הייתה הזויה הרי דברים רבים שלכאורה הזויים מתרחשים במדינה הקלריקאלית שלנו. אבל מבחינתי עצם העובדה שהידיעה עשתה כנפיים מלמדת על החרדה בקרב הציבור מפני התפשטות הסרטן הזה.
לעומת זאת הידיעה הבאה אינה הזויה. היא מציאות. טניה רוזנבליט עלתה ביום שישי בבוקר על קו אגד 451 מאשדוד לשכונה חרדית בירושלים, לצורכי עבודה. לדבריה, היא הייתה לבושה באופן צנוע, אך העובדה שבחרה לשבת בקדמת האוטובוס קוממה עליה את הנוסעים החרדים. רוזנבליט סיפרה שהנהג הופתע לראות אישה חילונית עולה לאוטובוס, וכמעט שלא עצר לה בתחנה. "הייתי צריכה לנופף לו שיעצור", סיפרה אתמול, "כשנכנסתי לאוטובוס הוא היה מופתע והסביר לי שהיחידים שעולים על האוטובוס הם חרדים".
שתי תחנות אחר כך קבוצה נוספת של גברים חרדים עלתה. "החרדים שעלו בתחנה הראשונה אחריי עצרו לכמה רגעים, נעצו בי מבטים מזלזלים, והתיישבו לאחר מכן ללא מלה", סיפרה רוזנבליט, "אבל בתחנה לאחר מכן עלה נוסע חרדי נוסף שפשוט מנע מהנהג לסגור את הדלת, תוך כדי שהוא קורא לעברי שיקסע ומביט בי בבוז. הוא אמר לנהג שזו זכותם וזו חוצפה, שהם משלמים על הנסיעה והם לא רוצים ‘אנשים כאלו'. הנהג ניסה להסביר להם שהם מעכבים אותו, אבל החרדי דרש ממני לשבת בחלק האחורי של האוטובוס, ‘כי גברים יהודים לא יכולים לשבת מאחורי נשים'. היו חרדים שישבו על המדרגות ליד הנהג. סירבתי לעבור אחורה".
"היו שם משהו כמו 20 גברים לבושים בשחור. רובם היו סקרנים בוודאי, אבל בהחלט תמכו בו והיו בצד שלו". השוטר ניהל עם יוזם המחאה החרדי "שיחה נעימה בצד", לפי רוזבליט, ואז פנה אליה ושאל אותה אם היא מוכנה לשבת מאחור. משסירבה, ירד החרדי הזועם בתחנת האוטובוס באשדוד והאוטובוס יצא שוב לדרך."
עוד דוגמה עד היכן "סרטן", זה מתפשט.ברשת ב' של קול ישראל ביום ד' הופיעה אלה דורון וסיפרה כי השתוממה לראות פרסומת של "בריאות כללית" שבה מופיעים רק גברים. ואכן בפרסומת שמתפרסמת כציור ,שאותה בדקתי ,מופיעים:נער חבוש מגבעת,סבא,אבא, ושלושה בנים חבושי כיפות. אין אישה.לא אם ולא בנות, משל אלה לא זקוקים לבריאות בכלל, ול"בריאות כללית " בפרט.משהתלוננה התברר לה כי אכן מדובר ב,פרסומת, מגזרית, וזאת איש אדם אחד אשר קשור לאותה חברת פרסומת.
אלה דורון
סיפורים אלה יחזרו על עצמם במקומות שונים בנסיבות שונות במקרה של "בריאות כללית" אלה דורון , אמנית, פעילה חברתית ומראשי התנעה " , מהפכת התודעה" של אוהלי רוטשילד, תנסה לארגן מסע נגד בריאות כללית אם לא יחדלו מפרסומת מפלה זאת. אשר לתחבורה חייבות אלפי נשים לעלות לאותם קווים אשר מפלים נשים, ואם צריך גם לא לנסוע באותם קווים שבהם האפליה לא קיימת. הציבור החילוני, וגם הליברלי דתי- יכול. אם לשאול מן הסיסמה של אומבה yes you can ויש עוד דרכים שבהם הציבור החילוני יכול לפעול כיחידים וכציבור.כול אותם מוצרים בחנויות ובמרכולים אשר חתומים בהכשר בד"ץ- עולים כסף. מדובר במשגיחים וכלי קודש נוסף על אלה של הרבנות הראשית.גם כאן אפשר להפעיל את שיטת הקוטג'.כל מסעדה שמקבלת הכשר פרוש הדבר שהלקוח משלם יותר בעבור ההכשר, של משגיחים ועוזרי משגיחים וכל השאר.רבים מקרב הציבור החילוני לא ידירו רגליהם ממסעדה שאין עליה תווית של הכשר. זה אמור במידה רבה בבתי מלון. במדינת ישראל אין כמעט בית מלון אשר מגיש לאורחיו אוכל לא כשר כמו פירות ים וכיו"ב. זאת מכיוון שאחרת הוא לא יקבל הכשר. כול התערבות שלטונית כמו השלטון המקומי לא תצלח מול בג"ץ, כשם שלא הצליחו בסגירת חנויות לממכר מוצרי בשר לבן. את שפת הכיס מבינים הסוחרים, המתווכים למיניהם והתעשיינים.הדוגמות הן טריות. יש ליישם אותם בכול הנוגע למוקדים שיש בהם משום כפייה דתית.ויש עוד הרבה תחומים שלא יקשה לאלה שאכפת להם לאתר אותם. עוד דוגמה. בג"ץ לאחר פנייה של התנועה הרפורמית נגד החזקה שהם קנו בנתב"ג אישר את המשך קיום העמדה של תנועה יהודית שהיא מיסיונרית, בתנאים מגבילים. האם מישהו בדק אם הם מקיימים את התנאים. האם ניסו שוב לפנות לערכאות נגד האפליה של תנועות אחרות.
זאת יש לדעת כי המערכה היא לא רק על עתיד העם אלא על דמותו.אלה שפוגעים בשם הדת בפלשתינאים, בצה"ל, במשטרה, ברכוש ובנפש בשם הדת והקדושה של ארץ ישראל לא יעצרו.הקזות הדם הגדולות ביותר בהיסטוריה נבעו מלהט אידיאולוגי בעולם או להט משיחי אצלנו.
לא מכבר התקיים בבית אריאלה בתל אביב אירוע לציון מלאת 214 שנה לאחד מגדולי המשוררים, היינריך היינה, אשר נולד כיהודי המיר את דתו ומת כיהודי. את הערב הנחה יגאל לוסין מחבר הספר "היינה- החיים הכפולים" יצירה מונומנטאלית על המשורר ועל הרקע ההיסטורי. בספרו מביא לוסין קטע מתוך מחזה של היינה וכותב:"הטרגדיה אלמנסור צללה בתהומות הנשייה,לא בגלל הצנזורה,אלא משום שכוחו היוצר של היינה לא היה במחזאות.את העניין ביצירה חידשו כעבור יותר ממאה שנה הנאצים,עת ערכו טקסי שריפה של ספרים "יהודיים".או אז עלתה בזיכרון שורה אחת מדהימה בנבואיותה.היא בכיכר השוק של גרנדה.אלמנסור מספר איך הושלך הקוראן אל האש. ועל כך מגיב חאסן באומרו:זוהי רק הקדמה: במקום ששורפים ספרים- שם ישרפו גם בני אדם" ( יגאל לוסין- "היינה – החיים הכפולים"- הוצאת שוקן 2000 )
בהשאלה ניתן לומר שאלה אשר שורפים מסגדים, ישרפו גם כנסיות,ואלה שישרפו כנסיות, ישרפו גם בתי כנסת רפורמיים,ואלה שפוגעים בצה"ל, יפגעו באזרחים תמימים והכול למען אדמת הקדש. הם גם ירצחו. מקרבם צמח רוצחו של ראש ממשלת ישראל.
במכתב מן ה- 16 בספטמבר 1963 כותב בן גוריון לראש הממשלה לוי אשכול לגבי סוגיית בחורי ישיבה.:"השתוללות הקנאים עוברת כול גבול ואני מרגיש שאני אחראי לכך במידה ידועה. אני שחררתי בחורי ישיבה משרות צבאי. אמנם עשיתי זאת כשמספרם היה קטן, אבל הם הולכים ומתרבים ובהתפרעותם הם מהווים סכנה לכבוד המדינה.
אין אנו יכולים להופיע בעולם כאלבמה( הכוונה למדינה בדרום ארה"ב שהייה ידוע בהפליית השחורים: צ.ג) או כדרום אפריקה.
אני מציע שכול בחור ישיבה בגיל 18 ומעלה שייתפש בהתקהלות בלתי חוקית,בזריקת אבנים והתפרעות נגד אזרחים ושאר מעשי אלימות ובריונות- נגייס אותו מיד לצבא ויישרת ככול צעיר בישראל 30 חודשים. לא במשרה דתית אלא כחייל פשוט. בכלל, יש אולי לבדוק את כול השאלה של בחורי ישיבה אם הם צריכים להיות פטורים מחובת הצבא. אבל פורעי חוק וודאי לא צריכים ליהנות מפריבילגיה מפוקפקת זאת."
מכתב זה נכתב עוד לפני מלחמת ששת הימים והקמת ההתנחלויות,וכאמור, תכנו היה ידוע. העובדה שישנם אזרחים שמגלים אותו ומפיצים אותו, שוב מלמדת על החרדה העמוקה של הציבור הרחב מפני הקנאים חורשי ריב,מדון ומלחמות של ימינו.השופתים שלהם הם האסלאם הקנאי.
מכאן שהמערכה היא אכן כפולה: נגד ישות אתנוגראפית- מדינת ההתנחלויות ונגד ישות דתית- מדינת ההלכה.זה יקרה אם הציבור שעדיין עיוור להתפתחות זאת לא יפקח את עיניו ויראה את התרחיש של קיצה של מדינת היהודים כפי שחזה אותה חוזה המדינה תיאודור הרצל ומקימה דוד בן גוריון..
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
